נכות כללית

מי הוא נכה?

נכה מוגדר כתושב ישראל, שעדיין לא הגיע לגיל פרישה ועקב ליקוי גופני/שכלי ו/או נפשי ממחלה, מתאונה או מלידה נפגע כושרו להשתכר מעבודה ו/או ממשלח ידו, בשיעור של 50%, לפחות.

כיצד נקבעים אחוזי הנכות?

אחוזי הנכות נקבעים ע"פ רשימת מבחנים שמופיעה בתקנות הביטוח הלאומי הקובעות את גובה שיעור הנכות לכל ליקוי רפואי. כדי להיות זכאי לגמלת נכות כללית יש לעבור שני שלבים: בשלב הראשון, יש לעבור סף רפואי מינימאלי- שיעור של 60% נכות רפואית משוקללת או 40% נכות רפואית משוקללת בתנאי שאחד מהליקויים הינו בשיעור של לפחות 25% נכות רפואית. בהקשר זה חשוב לציין, כי לעקרת בית הסף הרפואי המינימאלי הינו בשיעור של 50%. כאמור, אחוזי הנכות הרפואית כשלעצמם אינם מזכים בקבלת הקצבה אלא, על מגיש התביעה לעבור גם כאמור, שלב שני- וועדה לבחינת אי כושר, הבוחנת באיזו מידה הליקויים משפיעים על הכושר לעבוד – 60%, 65%, 74% ו-100%, וכן על הכושר להשתכר, כאשר קביעה של פחות מ-74% אי כושר זמנית לעבוד ו/או קביעה של פגיעה שהיא אינה לפחות 50% אי כושר, אינה מזכה בקצבה. פגיעת כושר העבודה של עקרת בית נבדקת ביחס לתפקודה במשק הבית.

מה קורה אם התביעה נדחתה – ערר

את הערר מגישים לפני וועדה רפואית לעררים כאשר ניתן להגישו הן על אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו, הן על דרגת אי הכושר הזמנית (שאינה עולה על 74% נכות) והן לגבי מי שנקבע לגביו כי איבד פחות מ- 50% מכושרו להשתכר.

בוועדת עררים רפואית (וועדה מדרג שני), יישבו 2-3 רופאים בהתאם לליקויים הרפואיים מהם סובל המבוטח, כאשר בוועדת עררים על אי כושר לעבוד, יישבו רופא תעסוקתי, פקיד שיקום ופקיד תביעות. הוועדה לעררים רשאית לשנות כל החלטה שנקבעה ע”י הוועדה מדרג ראשון- בהקשר זה, חשוב לדעת כי הוועדה רשאית לעלות את אחוזי הנכות, אך רשאית גם להורידם ולכן קיים סיכון בהגשת ערר ולא תמיד נכון או כדאי להגיש את הערר. במקרים מסויימים, לאחר בחינה מקיפה של המסמכים, פרוטוקול הוועדה ונסיבות המקרה נכון יהיה להמתין ולפעול בדרך של הגשת תביעה ל"החמרת מצב" ולכן התייעצות עם עורך דין מנוסה ובקיא בתחום תוכל לחסוך עוגמת נפש רבה.טרם הגשת הערר חשוב לוודא כי פרוטוקול הוועדה מדרג ראשון ברשותנו ואף להזמין את חוות דעת פקידת השיקום, במידת הצורך. המועד להגשת ערר על הוועדה הינו קצוב, וכדאי להיוועץ  עם עורך דין טרם הגשתו.

ערעור לבית הדין – בשאלה משפטית בלבד

על החלטה של וועדה לעררים (וועדה מדרג שני) ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד, ולא ניתן להגיש ערעור על גובה הנכות שנקבעה על ידי הוועדה. דוגמאות לשאלות משפטיות-  אם הועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שיש בהם ממש, אם הוועדה לא ביצעה בדיקות נדרשות לנכה, אם הוועדה לא התייחסה לחוות דעת שהוצגה וכיו”ב. המועד להגשת ערעור לבית המשפט, הינו קצוב וכדאי להיוועץ בעורך דין טרם הגשתו.

החמרת מצב

בחלוף שישה חודשים מרגע קבלת החלטת הוועדה לביטוח לאומי על דרגת הנכות, ניתן לפנות  למוסד לביטוח לאומי ולהגיש תביעה להחמרת מצב. חשוב לדעת, כי וועדה הבוחנת את התביעה להחמרת מצב יכולה לקבוע, לאחר שבדקה את התובע, כי מצבו של התובע הוטב ולא הוחמר ובהתאם לכך להוריד את שיעורי הנכות שנקבעו לו. לכן, בטרם מוגשת תביעה להחמרת מצב רצוי להיוועץ בעורך דין לעניין הסיכויים והסיכונים שבהגשת תביעה כזו.

שיקום

גם נכה שלא עמד בדרגת נכות רפואית או בדרגת אי כושר המזכה בגמלת/ קצבת נכות כללית, יכול להיות זכאי לשיקום מטעם המוסד לביטוח לאומי, בתנאי שוועדה רפואית קבעה את נכותו בשיעור של – 20% ומעלה.

נכה שיגיש בקשה לשיקום למוסד לביטוח לאומי, ייבדק ע”י פקיד שיקום, עובדת סוציאלית ומומחה תעסוקתי מטעם המוסד לביטוח לאומי, ואם יימצא מתאים לשיקום יוכל לקבל עזרה בהשתלבות מחדש בשוק העבודה באמצעות הכשרה מקצועית המתאימה למגבלותיו. שכר הלימוד ישולם ע”י המוסד ויש מקרים בהם יקבל בנוסף גם דמי שיקום.